מקווה...: טופס מנומס בסוף הודעת דוא"ל מקצועית שיש לטפל בו

הנוסחאות המנומסות מוכרות למדי הן בתחום האדמיניסטרטיבי והן בעולם המקצועי. עם זאת, לפעמים אנחנו חושבים שיש לנו את הנוסחה הנכונה ואנחנו משתמשים בה בכל המיילים המקצועיים האלה, אלא שהיא מכילה כמה שגיאות תחביר. אלה התפשטו ואם לא נזהר, הם מסתכנים בהכפשת השולח. תגלו במאמר זה, את השימוש הנכון שיש לעשות ב בְּרָכָה " מקווה… ". כך תמנע לשלם את המחיר על שימוש מגושם.

משפט הנימוס "מקווה...": הימנע מסתירה

לסיום הודעת דוא"ל מקצועית, אנשים רבים משתמשים בכמה נוסחאות מנומסות כגון: "מקווה לשמוע ממך, בבקשה קבל את הבעת תודתי העמוקה" או "בתקווה שהפנייה שלי תמשוך את תשומת לבך, קבל את הביטוי של ברכות נכבדות".

אלו ביטויי נימוס פגומים שבוודאי התגנבו לאחד המיילים המקצועיים שלך.

מדוע הניסוחים הללו שגויים?

על ידי התחלת הנוסחה המנומסת שלך בסוף המייל ב"מקווה...", תפנה לסילוק. ככזה, בהתאם לכללי התחביר של השפה הצרפתית, הנושא הוא שעליו לעקוב אחר קבוצת המילים המצורפת. כל דרך אחרת היא שגויה.

ואכן, כשאתה אומר "מקווה לשמוע ממך, בבקשה קבל...", הסמכה אינה קשורה לשום נושא. ואם אנחנו צריכים לחפש אחד, אנחנו כנראה חושבים על הכתב. וזה קצת סותר.

זה מוסבר בעובדה שניסוח מנומס כזה גורם להאמין שהכתב או הכונס הוא זה שממתין או בתקווה לקבל חדשות, דבר הנוגד את ההיגיון.

מהי הנוסחה המתאימה ביותר?

במקום זאת, משפט הנימוס הנכון הוא: "מקווה לשמוע ממך, בבקשה קבל את הבעת תודתי העמוקה" או "בתקווה שהפנייה שלי תחזיק את תשומת לבך, בבקשה. לקבל את הבעת ברכותי הנכבדות ביותר".

בנוסף, כדי לסיים אימייל מקצועי, ישנן טעויות נוספות שכדאי להימנע מהן. בעת שימוש הפועל, התפלל בגוף ראשון יחיד, כתוב "אני מתחנן" ולא "לקחתי אותך". הקבוצה המילולית האחרונה הזו קשורה לפועל "קח" שאין לו שום קשר לביטוי המנומס הזה.

הכרת הניואנסים הללו של איות וכמה כללי תחביר היא חיונית, במיוחד בעולם המקצועי. שגיאות כאלה שנמצאות במכתב יכולות להיות קטלניות ולפעול נגדך. כך גם ביחסי לקוח או ספק.