לא משנה מה הנושא, הכנת תוכנית כתיבה הייתה תמיד כלל חיוני שיש לכבד בכל ימי הלימוד שלנו. כיום, רוב האנשים מתעלמים מצעד זה ובסופו של דבר סובלים מהתוצאות. ברור שאנו אחראים לכל אחת מהבחירות שלנו. אנסה להראות לך כיצד היעדר תוכנית כתיבה הוא טעות.

 תוכנית כתיבה, תנאי מוקדם לארגון הרעיונות שלך

לפני שרושמים את הרעיונות שלנו, חשוב לארגן אותם באמצעות תוכנית מובנית כדי להבטיח את עקביות המסר שיועבר.

התוכנית תעזור לך לנהל או לארגן את כל המידע הנוגע לנושא נתון. עם זאת, אם אין לך מידע זה. יהיה עליכם לבצע מחקר על מנת לבחור את הרלוונטי ביותר. ניסוח התוכנית יגיע בהמשך. זהו צעד חשוב מאוד, מכיוון שהוא מפגיש את מחשבותיך למכלול קוהרנטי.

באופן כללי, התוכנית קובעת את הרעיונות העיקריים של הטקסט, ואחריהן רעיונות משנה, דוגמאות או עובדות להמחשתם. לכן אין צורך לדאוג לבחירת אוצר המילים, כמו גם למבנה המשפטים. בשלב זה, זהו רק סיכום קצר של הכתבים הבאים. ובכך מאפשר לך קצת חופש כתיבה. זו שיטה טובה עבורך להתמקד במיון המידע שהיית מעלה בכתיבתך.

מידע על ההזמנה

אין כתיבה או כתיבה מבלי לאסוף תחילה כמות גדולה יחסית של מידע. צעד זה בדרך כלל ואחריו סיווג ואז סיווג של מידע זה. הנקודה המכריעה ביותר היא להסיק את הרעיונות העיקריים, הרעיונות המשניים וכן הלאה. זו הדרך הטובה ביותר לבחור את סדר הצגת המחשבות שלך, לעזור לכל קורא להבין את המסר שלך ולקרוא אותו ללא קושי.

ראשית כל, חיוני לשים את עבודת הגמר בלב הנושא שיש לפתח. לכן שאלת השאלות הבאות: מה, על מה עלי לכתוב? מענה לשאלות אלה מסתכם בהצעת משפט קצר, הממחיש למשל כותרת גדולה, המהווה את הנושא ובדרך כלל קובעת את הרעיון שיש להעביר למקבל.

ואז אתה צריך לארגן את הרעיונות שלך, חלקם בקוהרנטיות עם האחרים. לדעתי, הטכניקה הטובה ביותר להביע את היצירתיות שלך ולאסוף את כל המידע סביב נושא היא מיפוי תודעה. זה לא רק מאפשר לך להציג תצוגה תמציתית יותר של המושגים השונים, אלא גם מקשר את הקשרים ביניהם. עם מערכת זו אתם בטוחים שעוקפים את השאלה.

שלב ראשון :

זה מתחיל ב:

  • לאסוף כל רעיונות שעשויים להיות שימושיים לכתיבתך,
  • לסווג את המשתייכים לאותה משפחה בקטגוריה אחת ואותה,
  • להסיר את אלה שבסופו של דבר מיותרים ביחס למטרות שלך,
  • הוסף מידע אחר לפי הצורך שעשוי לעניין את הקורא שלך.

צעד שני :

כעת עליכם להזמין את הרעיונות שבחרתם, כלומר לקבוע את הרעיונות המשניים על מנת ליצור מסר תמציתי יותר. וולטייר, בעבודתו הספרותית " קנדיד ", הולך לאותו כיוון על ידי אישור:" הסוד לשעמום הוא לומר הכל ". עסקינן כאן בתהליך יעיל מאוד לכתיבה מוצלחת.

קבעו את מצב התקשורת?

נתחיל בזכור שמצב התקשורת משפיע מאוד על הבחירה בתוכנית הכתיבה. זה בנוי על בסיס סדרה של חמש שאלות:

  1. מי הסופר? מה מטרתו?
  2. מיהו היעד המיועד לכתיבתך? מה הכותרת או הפונקציה של הקורא מול המחבר? מה הקשר בין הכותב לקוראיו? האם כתיבתו מבוססת על מי שהוא כאדם או שמא על שם התואר שלו, או אפילו על שם החברה שהוא מייצג? מה מצדיק את הבנתו את תוכן העבודה? מדוע חשוב שהוא יקרא אותו?
  3. למה לכתוב? האם על מנת לספק לקורא מידע, לשכנע אותו בעובדה, לעורר ממנו תגובה? מה מאחל המחבר לקוראיו?

חיוני שתזכור שכתיבה מקצועית היא דרך לתקשר עם הספציפיות שלה. לאדם שיקרא אותך תהיה ציפייה מיוחדת. או שתכתוב לבקשה או בזמן שאתה ממתין לתשובה ספציפית.

  1. על מה מבוסס המסר? מה גורם למסר?
  2. האם יש נסיבה מיוחדת שמצדיקה את הכתיבה? לפיכך, חיוני לקבוע בקפדנות את המקום, כמו גם את הרגע, או אפילו את התהליך המתאים ביותר להעברת המסר (האם זה דואר אלקטרוני, דוח, מכתב מינהלי וכו ').

לאחר שענית על כל השאלות שלעיל, תוכל לבחור תוכנית כתיבה. כפי שנראה במאמרים עתידיים, אין רק תוכנית כתיבה אחת, אלא יותר. לא משנה מה אתם מתכננים לכתוב, מתברר שכמעט לכל יעדי התקשורת יש תוכנית. זה על שיתוף מידע, למשוך תשומת לב, לשכנע בנושא נתון או לעורר סוג של תגובה.