לדברי הפסיכולוג האמריקאי ויוצר המושג דניאל גולמן, האינטליגנציה הרגשית חשובה לא פחות מהמיומנויות האינטלקטואליות של העובדים. בספרו "אינטליגנציה רגשית, כרך 2", הוא מדווח על תוצאות של שלוש שנים של מחקר בינלאומי בנושא זה ומסיק כי המנה הרגשית היא אחד הגורמים החשובים ביותר להצלחה מקצועית. מה זה באמת? זה מה שנראה מיד.
מה המשמעות של אינטליגנציה רגשית?
במונחים פשוטים, אינטליגנציה רגשית היא היכולת שלנו להבין את הרגשות שלנו, לנהל אותם, אלא גם להבין את אלה של אחרים ולקחת אותם בחשבון. יותר ויותר אנשים הממונה על ניהול משאבי אנוש הם נותנים חשיבות מיוחדת מושג זה על מנת ליצור סביבת עבודה מספקת יותר עבור העובדים. זה מתחיל עם הקדמה של תרבות תקשורת ושיתוף פעולה ברמת המטה.
מושג האינטליגנציה הרגשית מורכב אפוא מחמש מיומנויות שונות:
- הכרה עצמית: הכירו את עצמכם, זאת אומרת, למדו להכיר את הרגשות שלנו, את הצרכים שלנו, את הערכים שלנו, את ההרגלים שלנו ולזהות את האישיות האמיתית שלנו כלומר להגיד מי אנחנו.
- ויסות עצמי: זו היכולת שלנו לשלוט ברגשות שלנו כך שהם יהיו לטובתנו ולא מקור דאגה אינסופי עבורנו ועבור עמיתינו.
- מוטיבציה: היא היכולת של כולם לקבוע יעדים מדידים ולהתמקד בהם למרות מכשולים.
- אמפתיה: זו היכולת שלנו להכניס את עצמנו לנעליהם של אחרים, כלומר להבין את רגשותיהם, רגשותיהם וצרכיהם.
- כישורים חברתיים: זו היכולת שלנו לתקשר עם אחרים, אם לשכנע, להוביל, ליצור קונצנזוס ...
חשיבות האינטליגנציה הרגשית בעולם המקצועי
כיום, חלק גדול מהחברות המודרניות אימצו את "השטח הפתוח", כלומר מרחב עבודה פתוח המאפשר לעובדים ומנהלים לעבוד כצוות ולהגדיל את הביצועים של החברה. חברה. בגלל הקרבה הזו, יש צורך עבור כל משתף פעולה כדי לרכוש אינטליגנציה רגשית טובה יותר. זה הכרחי כדי שיוכל לזהות טוב יותר את הרגשות, הרגשות והצרכים של עמיתיו או פקודיו כדי לטפח אקלים עבודה איכותי.
על ידי הבטחת לכידות בין העובדים, אינטליגנציה רגשית גם מבטיחה את הפיתוח של צוות הרבה יותר יעיל. יש לו את האפקט של שיפור הפרודוקטיביות באמצעות תרגול של תרגילים שונים של גירוי אינטליגנציה רגשית. בנוסף, אמפתיה, שהיא אחת הכישורים של אינטליגנציה רגשית, מקדמת תקשורת בינאישית טובה יותר בתוך החברה ומאפשרת תיאום של צוותים שאינם מתחרים אך פועלים יחד.
שש רגשות עיקריים לזהות
ההכרה בהם מקלה עלינו להשתמש בהם לטובתנו. ככלל, למידה להסתגל כראוי להתנהגות שנוצר על ידי הרגשות שלך ישפר את האינטליגנציה הרגשית שלך.
- שמחה
תחושה זו מאופיינת בגידול פתאומי באנרגיה ותחושה של רווחה. זוהי תוצאה של הפרשת הורמוני הנאה כגון אוקסיטוצין או אנדורפין. הם מפתחים אופטימיות.
- ההפתעה
זוהי ההרגשה המצביעה על תדהמה בזכות או בשל מצב או מצב בלתי צפוי. התוצאה היא התפתחות של אברי החישה שלנו, האחראים על ראייה ושמיעה. זוהי תוצאה של זרם גבוה של נוירונים.
- מִגעָל
זה סלידה מוחלטת או חוסר עניין במשהו או במצב שאנו רואים רע עבורנו. בדרך כלל, זה גורם תחושה של בחילות.
- עצב
זהו מצב רגשי שמגיע עם תקופה של שלווה כדי לפדות באירוע כואב. הוא מוצג על ידי האטה של שפות מחווה או קצב תנועות.
- כעס
זה משקף חוסר שביעות רצון כאשר משהו חשוב לנו נקרע מאיתנו או משהו נכפה עלינו או משהו שאנחנו לא מקבלים. זה מוביל לצבירה של אנרגיה.
- פחד
המודעות לסכנה או לאיום על פי מצב וכופה לחשוב על האמצעים השונים להתמודד איתה או להימלט ממנה. זה גורם לעלייה אדרנלין ואת זרם הדם לתוך השרירים במקרה של פריסה פתאומית של מאמץ פיזי.
אינטליגנציה רגשית במנהיגות
נמצא כי לאנשים בעלי אינטליגנציה רגשית חזקה יש מנהיגות טובה יותר ולהיפך. כתוצאה מכך, רמת המנהיגות אינה תלויה בתפקיד המנהל בחברה, אלא ביכולתו להשתלב עם העובדים ולתקשר עם אחרים. רק על ידי מילוי קריטריונים אלה מנהיג יכול להיות מוסמך כמנהיג יעיל.
מנהל נשפט גם על פי התנהגותו ומעשיו, כלומר, על ידי התקשורת הלא מילולית שלו. על פי עקרון "מתן ומתן", העובדים יגיבו בקלות לבקשותיהם על בסיס כבוד ותשומת לב לצרכיהם. זוהי היכולת האמפתית והכשרון החברתי הממלא תפקיד חיוני כאן.
איזה מקום לתת לאינטליגנציה רגשית בגיוסים?
דניאל גולמן מזהיר אותנו מפני שימוש לרעה באינטליגנציה רגשית כפי שהיה במונח המודיעין. ואכן, המנה המודיעינית הייתה כלי לקביעת היכולת האינטלקטואלית וכשירותו של כל אחד מהם להצליח בחיים המקצועיים. עם זאת, תוצאות המבחנים השונים קובעות רק 10 עד 20% מההצלחה המקצועית. לפיכך אין טעם לבסס ראיון על תוצאות לא שלמות.
מצד שני, אינטליגנציה רגשית יכולה להתפתח באמצעות תרגילים ושיטות שונות. יתר על כן, אי אפשר לקבוע ציון מאז חמשת המרכיבים שבהם מבוסס על אינטליגנציה רגשית אינם ניתנים למדידה או לכמות. זה אפשרי כי אנחנו רק לשלוט על חלק מרכיבים אלה יש נכות על אחר.
בקיצור, שליטה באינטליגנציה הרגשית של מנהלים ועובדים בחברה תורמת לשיפור התפוקה שלהם ויכולתם להסתגל לשינוי מתמיד בסביבתם. זה מייצג רווח של איכות חיים ופיתוח מקצועי, אשר יכול להשתנות בין אדם אחד למשנהו.
