כיום, כוח הקנייה הוא חלק מחיי היומיום של צרפתים רבים. זה'כלי סטטיסטי אשר פותח ומשמש על ידי המכון הלאומי לסטטיסטיקה וכלכלה (INSEE). עם זאת, רגשות ומספרים יומיומיים לרוב אינם מסונכרנים. מה אז מתאים מושג כוח הקנייה בדיוק? מה עלינו לדעת על הירידה בכוח הקנייה הנוכחי? את כל הנקודות הללו נראה ביחד, במאמר הבא! מוֹקֵד!
מהו כוח קנייה במונחים קונקרטיים?
פי הגדרת כוח הקנייה של INSEE, זהו כוח שמיוצג על ידי כמות הסחורות והשירותים שניתן לרכוש עם הכנסה. התפתחותו קשורה ישירות להתפתחות המחירים וההכנסות, בין אם באמצעות:
- צרות ;
- עיר בירה ;
- הטבות משפחתיות;
- רווח חברת האבטחה.
כפי שהבנת, כוח הקנייה הוא, אם כן, כמות הסחורות והשירותים שאליהם הנכסים שלך מאפשרים לך גישה. כוח הקנייה תלוי, במקרה זה, ברמת ההכנסה וכן במחירי המוצרים החיוניים לחיי היומיום.
שינוי בכוח הקנייה מייצג אפוא את ההבדל בין שינוי בהכנסה של משק הבית לשינוי במחירים. כוח הקנייה גדל אם עליית המחירים נשארת מתחת לסף ההכנסה. אחרת, אחרת, זה יורד.
להיפך, אם גידול בהכנסות הוא חזק יותר מזה של המחירים, במקרה הזה, מחירים גבוהים יותר לא אומר בהכרח אובדן כוח קנייה.
מהן ההשלכות של הירידה בכוח הקנייה?
האינפלציה הואטה במידה ניכרת מאז אפריל 2004, אבל תחושה של עליית מחירים חזר בספטמבר של שנה שעברה. מספר מחקרים מראים כי לאינפלציה הייתה השפעה שלילית משמעותית על היקף ההוצאה לצריכה סופית של משקי הבית (ההפסד מוערך בקירוב ב-0,7 נקודות אחוז), כך שעקומת האינפלציה הנתפסת והאינפלציה המחושבת מתפצלות.
גם כוח הקנייה למשק בית נשאר יציב כבר כמה שנים. הכנסת השכר עלתה באופן מתון בלבד, במיוחד במגזר הפרטי. אולם ירידה קלה בכוח הקנייה לפני זמן מה עודדה תחושה של עליית מחירים. התנהגויות צריכה חדשות מתרחשות בגלל העלייה בציפיות האינפלציה. הצרכנים דבקים בבסיס ואוסרים כל מיותר מהרשימות שלהם.
זה קצת אותו עיקרון כמו למגזר הבנקאי עם מערכות חיסכון. אם הריבית על חשבון החיסכון נמוכה משיעור האינפלציה, כוח הקנייה של ההון הנחסך אובד אוטומטית! אתה תבין, ה הצרכן אינו שולט בכוח הקנייה שלו, היא סובלת רק מהנזק הנלווה שנגרם על ידי חוק ההיצע והביקוש בשוק, אך גם מהיציבות המדאיגה של השכר.
מה לזכור על הירידה בכוח הקנייה
מחירים נמוכים יותר במגזר מוצרי הצריכה מביאים לירידה בהיקפי המכירות. במהלך שנת 2004, חומרי גלם (מוצרי חקלאות ומזון) ירד ב-1,4% בנפח. יש לציין כי ירידה זו לא נצפתה מעולם.
בתקופה של צמיחה חלשה בכוח הקנייה, החלטות משקי הבית הן מסובכות. מזון המייצג חלק קטן יותר ויותר מה תקציב משק בית (רק 14,4% ב-2004), הפחתות המחירים בסופרמרקטים אינן נראות לצרכנים. יש מערכת של סטנדרטים שפותחו בעולם המודדים שינויים בכוח הקנייה של משקי הבית מתקופה אחת לאחרת. השינוי בכוח הקנייה המתקבל הוא ההבדל בין:
- האבולוציה של GDI (הכנסה פנויה ברוטו);
- האבולוציה של ה"דפלטור".
לעליות המחירים יש השפעה רבה יותר על כוח הקנייה של שלושה רבעים מהצרפתים. בפרט מחיר המזון והאנרגיה, שני סעיפי הוצאה שלגביהם מצפים בעיקר משקי הבית תמיכה ממשלתית.
