אתה מכיר את התופעה ההמונית הזאת בלי לנסות לצאת ממנה.
אז כדי לעזור לך, הנה למה ואיך לצאת מהקהל.

יש לך כל מה להרוויח על ידי לצאת מתוך המסה:

זה קצת כמו חברה שרוצה להתבלט מהמתחרים שלה, מתוך הקהל היא לטעון את עצמה כאדם ייחודי, חופשי לחשוב ולהביע את עצמם.
אנחנו יכולים לסכם את העובדה להיות במסה שאנחנו מתגעגעים לדברים, אנחנו פשוט מתגעגעים לחיינו.
זה עושה לעשות דברים שלא ממש הגיוני לנו בלי להבין למה אנחנו לא יכולים לצאת מן הקהל.
אבל אם כל כך הרבה אנשים נמצאים במסה, זה בגלל שזה מרגיע, כולם עושים את אותו הדבר אז זה אומר שזה הדבר הכי טוב לעשות.

איך אתה יודע אם אתה חלק מן המסה?

כדי לדעת אם אתה אחד מאלה הנמצאים במסה, שאלה פשוטה מספיקה: היכן אתה רואה את עצמך בתוך שנה אחת או יותר?
אם אינך מסוגל לענות על שאלה פשוטה זו באופן קונקרטי, אתה בהחלט בתוך המסה.
זה המאפיין של האנשים שהם חלק ממנו, הם לא יודעים לאן הם הולכים ולמה הם הולכים לשם.
אבל אנשים שנמצאים במסה גם אין להם שליטה מספיק על עצמם כדי לבצע שינויים אמיתיים בחייהם.
הם לא יכולים להיכנס לפעולה למרות שהם קיבלו החלטות.
לבסוף, המאפיין האחרון: מחשבה מוחלטת. אדם שנמצא במיסה יטה לומר שדברים הם כאלה ושאנחנו לא יכולים להתאפק, זה שחור או זה לבן, אבל לא שניהם בו זמנית.

ניסוי פשוט שנערך מספר פעמים על ידי חוקרים מראה כי אם אדם מתמוטט ברחוב, קורבן של התקף לב, למשל, ואף אחד לא עושה את המאמץ לבוא להציל אותה, אין אדם אחר לא יעשה את זה. זוהי ההשפעה המונית שאנחנו יכולים גם לקרוא "זומביזציה".
עובדה עצובה מאוד מוכיחה שהחברה שלנו נוטה להתמחות ביחסי אנוש.

אילו פעולות יש לנקוט כדי לצאת מן המונית?

לכולנו יש האנוכיות הזאת בתוכנו, ואם לא נלחמים בה, היא לוקחת אותנו ומובילה אותנו להתמוסס לתוך המסה.
עם זאת, יש פתרונות לצאת המונית.
זה מתחיל עם לא מקשיב לאנשים שאומרים לך שאתה לא מצליח להצליח, האנשים האלה הם רעילים.
אז אתה צריך כוח נפשי טוב כדי להתגבר על הפחדים שלך.
להתחייב לדבוק בה למרות כל הקשיים הכרוכים בכך.
בקיצור, הדרך הטובה ביותר מתוך המסה היא ממך להגדיר מטרהמה שזה לא יהיה, ודבק בה בכל כוחך.